top of page

הפריה מודעת


באפריקה בשבט ההימבה בנמיביה תאריך הלידה של ילד נקבע מהיום שהילד היה רק מחשבה במוח אמו. כשאישה מחליטה שיהיה לה ילד, היא הולכת ומתיישבת מתחת לעץ, לבדה.

היא מקשיבה עד שתוכל לשמוע את שיר הילד שרוצה לבוא. אחרי ששמעה את השיר בראשה, היא חוזרת לאיש שיהיה אביו של הילד ומלמדת אותו וכשהם עושים אהבה הם שרים את שיר הילד, כדרך להזמין אותו.


הרעיון לקרוא לנשמה, להזמין צאצא לחיים שלנו, ליצור משפחה מתוך בחירה מודעת, הדהים אותי בהגיון ובפשטות שלו והעלה בי שאלות עמוקות:


איזו אמא הייתי רוצה להיות?


האם אנחנו בשלים להיות הורים?


איזו נשמה הייתי רוצה להזמין למשפחה שלנו?


איך אני יכולה להכין את עצמי ברמה הרגשית, רוחנית, גופנית ומנטלית לתהליך הזה?


השאלות האלו גרמו לי לתהות האם כתרבות אנחנו בכלל דנים בעבודת הנשמה האמיתית הנדרשת כהכנה להורות:


היכולת להיות בנוכחות רגשית

היכולת להתחבר לנשמה ולצרכים שלה

היכולת לתמוך במסע שלה ולעזור לה לטפח את המתנות הייחודיות שלה

היכולת להזמין נשמה חדשה שתתחיל את המסע שלה בתחושה שהיא רצויה ואהובה בעולם שלנו.


הפריה מודעת עוסקת בהכנת מרחב קדוש בך, בבן/בת הזוג שלך ובמרחב המשותף שלכם ובנתינת הבסיס הטוב ביותר האפשרי לילדך לעתיד.

בשינוי הגישה שלנו להורות, אנו מכינים קרקע חדשה לדורות הבאים.


התמונה צולמה בטיול חופים שעשינו ב Bahía Concepción (מפרץ ההתעברות) בבחה קליפורניה במקסיקו, בשבוע בו לב, הבן שלנו, נוצר….








Comments


bottom of page