חניכה (Initiation) *

*מתוך הטכניקות של Birth into being

הטקסט כתוב בלשון נשית אך פונה, כמובן, לכל המגדרים.

אנו זקוקות למבוגרים ומבוגרות נוכחים, שלמים, שיכולים ליצור סביבה הולמת עבור התינוקות שמגיעים לעולם שלנו, שיודעים לשמש דוגמה לילדים ולכוון את הנוער לכיוון הנכון, ללמד אותם את הדרכים העתיקות, שיזכרו איך ללכת את הדרך עם כבוד, לכל מי ומה שנמצא סביבנו.

השושלת שלנו היא מקור הנחמה שלנו, החיבור, השורש. היא נותנת לנו כוח וגב, משענת יציבה. כמו גשר עם מעקה, שעוזר לנו לחצות רגעים בחיים, בהם הקרקע מתחת לרגלינו לא יציבה.

הקשר או חוסר הקשר עם השושלת שלנו משפיע עלינו באופן עמוק, גורם לנו להרגיש בעלות יכולת ונוכחות או קטנות ושקופות, שייכות ועטופות או לבדנו בעולם מנוכר.

הצורך שלנו, כבני ובנות אדם, להשתייך, להיות חלק מקהילה, הוא צורך ביולוגי המאפיין קבוצות שונות של יונקים ומקנה תחושת בטחון. כמו כן מתקיים בנו צורך רגשי לשיתוף, למגע, נחמה וחום.

אני מאמינה שגם מבחינה רוחנית קיים בנו הצורך להשתייך, להיות בעלות משמעות עבור אחרים ואחרות ולהרגיש שאנחנו חלק מסיפור גדול יותר, עם בני ובנות המשפחה שלנו שעל האדמה, כמו גם עם אלו, שכבר עברו אל עולם הרוח.

להתחבר אל הידע והתובנות של אלו שהלכו את הדרך לפנינו, במיוחד מהשושלת שלנו, פותח עבורנו את האפשרות לקבל את מתנת החניכה. בתרבויות העתיקות טקסי חניכה היו חלק אינטגרלי מהחיים. החוכמה והידע, הועברו מדור לדור ע״י האלדרס, אבות אבותינו ואמהות אמהותינו, לדורות הממשיכים.

בתרגיל החניכה ניתנת לנו האפשרות להתחבר אחורה בשושלת שלנו למקום בו החיבור לכוחות הטבעיים, לאדמה, לעצמנו, היה עדיין שלם ולקבל חניכה מהחלק הזה בשושלת שלנו שזוכר את הדרך ושרואה אותנו ואת המסע שלנו בעיניים טובות.

Photo credit: seeds of spell